第一百七十五章 雷法相克
第(2/2)页
r gt
ltr gt
陆争依旧淡然不变。ltr gt
ltr gt
“这一切，都是你咎由自取。”ltr gt
ltr gt
顾长风不再犹豫。ltr gt
ltr gt
滋滋滋……狂暴的雷电，仿佛沸腾了起来，闪烁着幽暗的雷光，一触即发。ltr gt
ltr gt
“顾长风，不可……”洪齐天大喝一声，就要出手。ltr gt
ltr gt
可正在此时，场中异变突起。ltr gt
ltr gt
轰隆……陆争脚下大地，忽然开裂，一根根粗壮青藤破土而出。ltr gt
ltr gt
这些青藤如巨蟒一般，盘旋在陆争周身，将其彻底包裹了起来。ltr gt
ltr gt
那万千雷蛇，猛的轰在了青藤之上。ltr gt
ltr gt
可令人诧异的，这无尽的戊土雷，居然没有爆炸。ltr gt
ltr gt
反而是泥牛入海一般，消失得无影无踪了。ltr gt
ltr gt
“那是什么？”ltr gt
ltr gt
“戊土雷怎么不见了？”ltr gt
ltr gt
“顾长风手软了？”ltr gt
ltr gt
在场之人，个个目瞪口呆，不明所以。ltr gt
ltr gt
即便是洪齐天，天阳真人，一时半刻也没看懂这其中的玄机。ltr gt
ltr gt
“我的雷法……消失了？”ltr gt
ltr gt
顾长风更是一脸懵逼。ltr gt
ltr gt
他虽然修习雷法不久，但也不至于失手吧？ltr gt
ltr gt
既然雷法没有问题，那么问题的关键，就是那些鬼魅般冒出的青藤了。ltr gt
ltr gt
“这青藤有什么蹊跷？”ltr gt
ltr gt
大家也都产生了好奇。ltr gt
ltr gt
而就在这时，青藤忽然打开，如同花朵绽放一般。ltr gt
ltr gt
陆争就站在原地，依旧背负双手，面含微笑。ltr gt
ltr gt
“很惊讶？”ltr gt
ltr gt
他看着顾长风，淡淡道。ltr gt
ltr gt
“为什么会这样？”ltr gt
ltr gt
顾长风咬牙道。ltr gt
ltr gt
“别急，还有更惊讶的。”ltr gt
ltr gt
陆争笑了笑，忽然将背后的手掌伸了出来。ltr gt
ltr gt
其掌心，正有一道符箓，散发着淡淡的青光。ltr gt
ltr gt
这些青藤，似乎正被符箓控制着。ltr gt
ltr gt
“你、你是符师？”ltr gt
ltr gt
顾长风脸色大变。ltr gt
ltr gt
“准确的说，是念师。”ltr gt
ltr gt
陆争轻笑。ltr gt
ltr gt
“热÷书念成符？ltr gt
ltr gt
果然是念师。”ltr gt
ltr gt
天阳真人皱眉道。ltr gt
ltr gt
陆争的念力运转很高明，连天阳真人都没有察觉到。ltr gt
ltr gt
要知道，青玄宗的念师也不少。ltr gt
ltr gt
可能够如此举重若轻之人，却极为难得。ltr gt
ltr gt
念力强弱是一方面，运用手段，又是另一方面。ltr gt
ltr gt
并不是说，念力越强，实力就会越强。ltr gt
ltr gt
玩念力，可是一个技术活。ltr gt
ltr gt
“可就算你是念师，那又怎么样？ltr gt
ltr gt
凭这些青藤，就想拦住我的雷法？”ltr gt
ltr gt
顾长风不服气的道。ltr gt
ltr gt
“这可不是普通的青藤。”ltr gt
ltr gt
陆争笑了笑。ltr gt
ltr gt
随即，他轻飘飘一掌，将符箓印在了青藤之上。ltr gt
ltr gt
滋滋……青藤之中，骤然闪过一道道电弧。ltr gt
ltr gt
“这、这怎么可能？”ltr gt
ltr gt
看到这一幕，顾长风彻底震惊了。ltr gt
ltr gt
包括洪齐天，天阳真人，两宗长老，以及眼力毒辣的弟子，都是脸色大变。ltr gt
ltr gt
“这青藤之中，居然暗藏着‘乙木雷’？”ltr gt
ltr gt
洪齐天瞠目结舌。ltr gt
ltr gt
乙属阴，戊属阳，阴阳相冲。ltr gt
ltr gt
五行之中，木克土。ltr gt
ltr gt
换言之。ltr gt
ltr gt
乙木正好压制戊土，雷法相克。ltr gt
ltr gt
“我明白了，我全都明白了，方才顾长风的戊土雷，应该是被这些青藤给吞噬掉了。”ltr gt
ltr gt
“而这些青藤，应该是这小子就地取材的杰作。”ltr gt
ltr gt
洪齐天看了一眼不远处的密林，忍不住露出了一丝笑容。ltr gt
ltr gt
r gt
ltr gt
陆争依旧淡然不变。ltr gt
ltr gt
“这一切，都是你咎由自取。”ltr gt
ltr gt
顾长风不再犹豫。ltr gt
ltr gt
滋滋滋……狂暴的雷电，仿佛沸腾了起来，闪烁着幽暗的雷光，一触即发。ltr gt
ltr gt
“顾长风，不可……”洪齐天大喝一声，就要出手。ltr gt
ltr gt
可正在此时，场中异变突起。ltr gt
ltr gt
轰隆……陆争脚下大地，忽然开裂，一根根粗壮青藤破土而出。ltr gt
ltr gt
这些青藤如巨蟒一般，盘旋在陆争周身，将其彻底包裹了起来。ltr gt
ltr gt
那万千雷蛇，猛的轰在了青藤之上。ltr gt
ltr gt
可令人诧异的，这无尽的戊土雷，居然没有爆炸。ltr gt
ltr gt
反而是泥牛入海一般，消失得无影无踪了。ltr gt
ltr gt
“那是什么？”ltr gt
ltr gt
“戊土雷怎么不见了？”ltr gt
ltr gt
“顾长风手软了？”ltr gt
ltr gt
在场之人，个个目瞪口呆，不明所以。ltr gt
ltr gt
即便是洪齐天，天阳真人，一时半刻也没看懂这其中的玄机。ltr gt
ltr gt
“我的雷法……消失了？”ltr gt
ltr gt
顾长风更是一脸懵逼。ltr gt
ltr gt
他虽然修习雷法不久，但也不至于失手吧？ltr gt
ltr gt
既然雷法没有问题，那么问题的关键，就是那些鬼魅般冒出的青藤了。ltr gt
ltr gt
“这青藤有什么蹊跷？”ltr gt
ltr gt
大家也都产生了好奇。ltr gt
ltr gt
而就在这时，青藤忽然打开，如同花朵绽放一般。ltr gt
ltr gt
陆争就站在原地，依旧背负双手，面含微笑。ltr gt
ltr gt
“很惊讶？”ltr gt
ltr gt
他看着顾长风，淡淡道。ltr gt
ltr gt
“为什么会这样？”ltr gt
ltr gt
顾长风咬牙道。ltr gt
ltr gt
“别急，还有更惊讶的。”ltr gt
ltr gt
陆争笑了笑，忽然将背后的手掌伸了出来。ltr gt
ltr gt
其掌心，正有一道符箓，散发着淡淡的青光。ltr gt
ltr gt
这些青藤，似乎正被符箓控制着。ltr gt
ltr gt
“你、你是符师？”ltr gt
ltr gt
顾长风脸色大变。ltr gt
ltr gt
“准确的说，是念师。”ltr gt
ltr gt
陆争轻笑。ltr gt
ltr gt
“热÷书念成符？ltr gt
ltr gt
果然是念师。”ltr gt
ltr gt
天阳真人皱眉道。ltr gt
ltr gt
陆争的念力运转很高明，连天阳真人都没有察觉到。ltr gt
ltr gt
要知道，青玄宗的念师也不少。ltr gt
ltr gt
可能够如此举重若轻之人，却极为难得。ltr gt
ltr gt
念力强弱是一方面，运用手段，又是另一方面。ltr gt
ltr gt
并不是说，念力越强，实力就会越强。ltr gt
ltr gt
玩念力，可是一个技术活。ltr gt
ltr gt
“可就算你是念师，那又怎么样？ltr gt
ltr gt
凭这些青藤，就想拦住我的雷法？”ltr gt
ltr gt
顾长风不服气的道。ltr gt
ltr gt
“这可不是普通的青藤。”ltr gt
ltr gt
陆争笑了笑。ltr gt
ltr gt
随即，他轻飘飘一掌，将符箓印在了青藤之上。ltr gt
ltr gt
滋滋……青藤之中，骤然闪过一道道电弧。ltr gt
ltr gt
“这、这怎么可能？”ltr gt
ltr gt
看到这一幕，顾长风彻底震惊了。ltr gt
ltr gt
包括洪齐天，天阳真人，两宗长老，以及眼力毒辣的弟子，都是脸色大变。ltr gt
ltr gt
“这青藤之中，居然暗藏着‘乙木雷’？”ltr gt
ltr gt
洪齐天瞠目结舌。ltr gt
ltr gt
乙属阴，戊属阳，阴阳相冲。ltr gt
ltr gt
五行之中，木克土。ltr gt
ltr gt
换言之。ltr gt
ltr gt
乙木正好压制戊土，雷法相克。ltr gt
ltr gt
“我明白了，我全都明白了，方才顾长风的戊土雷，应该是被这些青藤给吞噬掉了。”ltr gt
ltr gt
“而这些青藤，应该是这小子就地取材的杰作。”ltr gt
ltr gt
洪齐天看了一眼不远处的密林，忍不住露出了一丝笑容。ltr gt
ltr gt