第一百七十五章 雷法相克
第(1/2)页
战场内，雷电密布。ltr gt
ltr gt
如一条条雷蛇，拥簇在陆争脚边，发出滋滋的电流声，仿佛在示威。ltr gt
ltr gt
只等顾长风一声令下，这万千雷蛇，便会疯狂袭向陆争。ltr gt
ltr gt
其后果，也就不言而喻了。ltr gt
ltr gt
“五雷令，想不到顾长风修习了五雷令，这下糟了。”ltr gt
ltr gt
“那可是青玄宗的无上神通，压箱底的秘法啊！”ltr gt
ltr gt
“这次输定了，哎……”九仙门的长老，一个个面露苦色，摇头叹息。ltr gt
ltr gt
神通也分为三个等级小神通，大神通，无上神通。ltr gt
ltr gt
即便是九仙门、青玄宗这种巨头，所掌握的无上神通，也只有寥寥几种。ltr gt
ltr gt
能够接触到无上神通的，都是宗门核心人物。ltr gt
ltr gt
可见，青玄宗对顾长风的重视程度。ltr gt
ltr gt
“以顾长风这个年纪，哪怕只练成一门戊土雷，也足够惊世骇俗了。”ltr gt
ltr gt
洪齐天眉头紧锁，心中是五味杂陈。ltr gt
ltr gt
一方面，他被顾长风的天赋所折服。ltr gt
ltr gt
另一方面，又不希望顾长风太耀眼，损了九仙门的威名。ltr gt
ltr gt
更重要的一点是，陆争现在危险了。ltr gt
ltr gt
纵然陆争天赋卓绝，又是修炼了强大的炼体术，又是拥有击穿音障的飞刀绝技。ltr gt
ltr gt
可面对一门无上神通，还能如何反抗？ltr gt
ltr gt
“事到如今，只能让陆争认输了。”ltr gt
ltr gt
洪齐天叹了口气。ltr gt
ltr gt
“不能认输啊，这一认输，可是要损失百倍赌注啊！”ltr gt
ltr gt
一名长老顿时大急。ltr gt
ltr gt
“不认输还能如何？ltr gt
ltr gt
眼睁睁看着陆争死？”ltr gt
ltr gt
“丹药没了，还能再炼。ltr gt
ltr gt
人没了，还能起死回生么？”ltr gt
ltr gt
洪齐天脸色冰冷，狠狠瞪了对方一眼。ltr gt
ltr gt
陆争可是宗门的仙苗，何等金贵？ltr gt
ltr gt
哪怕损失再多丹药，也不可能让陆争送命。ltr gt
ltr gt
见得洪齐天发怒，大家纷纷低头苦叹，再不敢多言一句。ltr gt
ltr gt
只是，他们对陆争更加痛恨了。ltr gt
ltr gt
若不是陆争夜郎自大，又岂会输这一局？ltr gt
ltr gt
“长风，你还犹豫什么？ltr gt
ltr gt
送这小子上路吧。”ltr gt
ltr gt
对面的天阳真人，却是有些迫不及待了。ltr gt
ltr gt
青玄宗的弟子们，一个个兴奋无比，想要亲眼见证陆争殒命的一幕。ltr gt
ltr gt
面对这一边倒的气势，陆争却处之泰然，如若一个局外人。ltr gt
ltr gt
他依旧背负双手，嘴角噙着一丝淡笑。ltr gt
ltr gt
“你是真不怕死？”ltr gt
ltr gt
顾长风微微皱眉。ltr gt
ltr gt
“为什么不动手？”ltr gt
ltr gt
陆争反问。ltr gt
ltr gt
“你应该很清楚，我一出手，你必死无疑，你又何必垂死挣扎？”ltr gt
ltr gt
顾长风实在看不懂对方。ltr gt
ltr gt
“看来你良知未泯，即便受迫于宗门压力，也不想滥造血腥，就凭这一点，我可以留你一条生路。”ltr gt
ltr gt
陆争淡淡笑道。ltr gt
ltr gt
“一派胡言，我为青玄宗出战，必定全力以赴，不会有任何留情。”ltr gt
ltr gt
顾长风面红耳赤，连连大吼。ltr gt
ltr gt
待他解释到一半，才陡然发现，重点不是这些，而是陆争的后一句话。ltr gt
ltr gt
“等等……你刚刚说什么？ltr gt
ltr gt
要留我一条生路？”ltr gt
ltr gt
顾长风还以为自己听错了。ltr gt
ltr gt
“没错，我会留你一条生路。”ltr gt
ltr gt
陆争郑重的点了点头。ltr gt
ltr gt
“哈哈哈哈……”顾长风怒极反笑，气得一句话也说不出来。ltr gt
ltr gt
他从未见过如此狂妄，如此不知死活的家伙。ltr gt
ltr gt
自己都命悬一线了，居然还在大发厥词。ltr gt
ltr gt
“你如此骄狂嚣张，可见也不是什么好人，杀了就杀了吧。”ltr gt
ltr gt
顾长风目光尖锐了起来。ltr gt
ltr gt
他似乎终于说服了自己，杀死一个无冤无仇的人。ltr gt
ltr gt
“你杀不了我，不信的话，你尽管试试。”lt
(本章未完,请翻页)
战场内，雷电密布。ltr gt
ltr gt
如一条条雷蛇，拥簇在陆争脚边，发出滋滋的电流声，仿佛在示威。ltr gt
ltr gt
只等顾长风一声令下，这万千雷蛇，便会疯狂袭向陆争。ltr gt
ltr gt
其后果，也就不言而喻了。ltr gt
ltr gt
“五雷令，想不到顾长风修习了五雷令，这下糟了。”ltr gt
ltr gt
“那可是青玄宗的无上神通，压箱底的秘法啊！”ltr gt
ltr gt
“这次输定了，哎……”九仙门的长老，一个个面露苦色，摇头叹息。ltr gt
ltr gt
神通也分为三个等级小神通，大神通，无上神通。ltr gt
ltr gt
即便是九仙门、青玄宗这种巨头，所掌握的无上神通，也只有寥寥几种。ltr gt
ltr gt
能够接触到无上神通的，都是宗门核心人物。ltr gt
ltr gt
可见，青玄宗对顾长风的重视程度。ltr gt
ltr gt
“以顾长风这个年纪，哪怕只练成一门戊土雷，也足够惊世骇俗了。”ltr gt
ltr gt
洪齐天眉头紧锁，心中是五味杂陈。ltr gt
ltr gt
一方面，他被顾长风的天赋所折服。ltr gt
ltr gt
另一方面，又不希望顾长风太耀眼，损了九仙门的威名。ltr gt
ltr gt
更重要的一点是，陆争现在危险了。ltr gt
ltr gt
纵然陆争天赋卓绝，又是修炼了强大的炼体术，又是拥有击穿音障的飞刀绝技。ltr gt
ltr gt
可面对一门无上神通，还能如何反抗？ltr gt
ltr gt
“事到如今，只能让陆争认输了。”ltr gt
ltr gt
洪齐天叹了口气。ltr gt
ltr gt
“不能认输啊，这一认输，可是要损失百倍赌注啊！”ltr gt
ltr gt
一名长老顿时大急。ltr gt
ltr gt
“不认输还能如何？ltr gt
ltr gt
眼睁睁看着陆争死？”ltr gt
ltr gt
“丹药没了，还能再炼。ltr gt
ltr gt
人没了，还能起死回生么？”ltr gt
ltr gt
洪齐天脸色冰冷，狠狠瞪了对方一眼。ltr gt
ltr gt
陆争可是宗门的仙苗，何等金贵？ltr gt
ltr gt
哪怕损失再多丹药，也不可能让陆争送命。ltr gt
ltr gt
见得洪齐天发怒，大家纷纷低头苦叹，再不敢多言一句。ltr gt
ltr gt
只是，他们对陆争更加痛恨了。ltr gt
ltr gt
若不是陆争夜郎自大，又岂会输这一局？ltr gt
ltr gt
“长风，你还犹豫什么？ltr gt
ltr gt
送这小子上路吧。”ltr gt
ltr gt
对面的天阳真人，却是有些迫不及待了。ltr gt
ltr gt
青玄宗的弟子们，一个个兴奋无比，想要亲眼见证陆争殒命的一幕。ltr gt
ltr gt
面对这一边倒的气势，陆争却处之泰然，如若一个局外人。ltr gt
ltr gt
他依旧背负双手，嘴角噙着一丝淡笑。ltr gt
ltr gt
“你是真不怕死？”ltr gt
ltr gt
顾长风微微皱眉。ltr gt
ltr gt
“为什么不动手？”ltr gt
ltr gt
陆争反问。ltr gt
ltr gt
“你应该很清楚，我一出手，你必死无疑，你又何必垂死挣扎？”ltr gt
ltr gt
顾长风实在看不懂对方。ltr gt
ltr gt
“看来你良知未泯，即便受迫于宗门压力，也不想滥造血腥，就凭这一点，我可以留你一条生路。”ltr gt
ltr gt
陆争淡淡笑道。ltr gt
ltr gt
“一派胡言，我为青玄宗出战，必定全力以赴，不会有任何留情。”ltr gt
ltr gt
顾长风面红耳赤，连连大吼。ltr gt
ltr gt
待他解释到一半，才陡然发现，重点不是这些，而是陆争的后一句话。ltr gt
ltr gt
“等等……你刚刚说什么？ltr gt
ltr gt
要留我一条生路？”ltr gt
ltr gt
顾长风还以为自己听错了。ltr gt
ltr gt
“没错，我会留你一条生路。”ltr gt
ltr gt
陆争郑重的点了点头。ltr gt
ltr gt
“哈哈哈哈……”顾长风怒极反笑，气得一句话也说不出来。ltr gt
ltr gt
他从未见过如此狂妄，如此不知死活的家伙。ltr gt
ltr gt
自己都命悬一线了，居然还在大发厥词。ltr gt
ltr gt
“你如此骄狂嚣张，可见也不是什么好人，杀了就杀了吧。”ltr gt
ltr gt
顾长风目光尖锐了起来。ltr gt
ltr gt
他似乎终于说服了自己，杀死一个无冤无仇的人。ltr gt
ltr gt
“你杀不了我，不信的话，你尽管试试。”lt
(本章未完,请翻页)