第一百八十三章 箭神大弟子
第(1/2)页
“陆师弟，你为啥拉我们走啊？”ltr gt
ltr gt
三人下了城楼，罗霄一脸诧异的问道。ltr gt
ltr gt
这可是立了大功，又不是做贼，何必急着开溜？ltr gt
ltr gt
以罗霄的性格，巴不得留在上头多露露脸。ltr gt
ltr gt
哪怕是低调的黄谦，也不能理解陆争的脑回路。ltr gt
ltr gt
不想出风头是好事，但这关系到大比排名啊。ltr gt
ltr gt
“战功定成绩，莫非你连大比都不在乎了？”ltr gt
ltr gt
黄谦抢前几步，拦住了陆争。ltr gt
ltr gt
“名次固然重要，小命更重要。”ltr gt
ltr gt
陆争淡淡道。ltr gt
ltr gt
“嗯？”ltr gt
ltr gt
听到这话，二人都是一脸匪夷所思的看着陆争。ltr gt
ltr gt
陆争这种狂妄的人，什么时候如此谨慎了？ltr gt
ltr gt
这还是他们认识陆争么？ltr gt
ltr gt
“你还在乎小命？”ltr gt
ltr gt
罗霄哭笑不得。ltr gt
ltr gt
“准确的说，是你们的小命。”ltr gt
ltr gt
陆争又道。ltr gt
ltr gt
“这……”二人面面相觑。ltr gt
ltr gt
“我要是被盯上，你们脱得了干系么？”ltr gt
ltr gt
陆争摇了摇头，推开黄谦，慢慢走远了。ltr gt
ltr gt
他射杀飞天毛僵，此等功绩，又如何能够磨灭？ltr gt
ltr gt
待战役结束，自然少不了他的功劳。ltr gt
ltr gt
这功劳总是他的，逃不掉。ltr gt
ltr gt
现在大出风头，势必被人盯上。ltr gt
ltr gt
不怕贼抢，就怕贼惦记，这道理总是没错。ltr gt
ltr gt
事实上，陆争也不是怕，他就是不想连累人。ltr gt
ltr gt
在那群人眼中，黄谦、罗霄是陆争一个圈子的，自然也不会放过。ltr gt
ltr gt
现在拍拍屁股走人，至少黄谦和罗霄不会留下太多印象。ltr gt
ltr gt
可惜，他们不明白这个道理。ltr gt
ltr gt
夜幕降临。ltr gt
ltr gt
陆争等人休息下来。ltr gt
ltr gt
“陆师弟，现在全城人都在问，射杀飞天毛僵的英雄是谁，这个人应该是你吧？”ltr gt
ltr gt
秦岩和陆争一个房间，出于好奇，便问了问。ltr gt
ltr gt
“是我。”ltr gt
ltr gt
陆争点了点头，这不难猜。ltr gt
ltr gt
别人不一定知道是谁，但秦岩和他走得近，知根知底。ltr gt
ltr gt
“我一猜就知道是你，你现在怕是要被人盯上了。”ltr gt
ltr gt
秦岩愁眉不展。ltr gt
ltr gt
“被谁盯上？”ltr gt
ltr gt
陆争试探道。ltr gt
ltr gt
“你白天得罪的那群箭师，可都是箭神司空易的弟子。”ltr gt
ltr gt
秦岩又道。ltr gt
ltr gt
“你是说，司空易会针对我？”ltr gt
ltr gt
陆争反问。ltr gt
ltr gt
“有人推波助澜，说你的箭术，比司空易还厉害，这种谣言很可怕。”ltr gt
ltr gt
秦岩一脸担心的样子。ltr gt
ltr gt
“是吗？”ltr gt
ltr gt
陆争笑了笑。ltr gt
ltr gt
其实他想说，这算不上谣言，他的箭术本来就不是司空易能比的。ltr gt
ltr gt
除非，司空易也是一名三星念师。ltr gt
ltr gt
陆争的箭术，不仅融入了真气，还运用念力。ltr gt
ltr gt
念力能够千里锁魂，一旦锁定对手，根本逃脱不掉。ltr gt
ltr gt
司空易若是没有念力，根本无法和陆争相比。ltr gt
ltr gt
“司空易一向高傲，这话传到他耳朵里，又岂会无动于衷？”ltr gt
ltr gt
“不过，他镇守着黑水，就算要针对你，也不可能亲自赶来了。”ltr gt
ltr gt
秦岩自言自语道。ltr gt
ltr gt
“除了他还有谁？”ltr gt
ltr gt
陆争问道。ltr gt
ltr gt
秦岩轻巧的爬起床，四下打量了一阵。ltr gt
ltr gt
觉得没问题后，这才贴到陆争耳边，低声道“我白天多方打
(本章未完,请翻页)
“陆师弟，你为啥拉我们走啊？”ltr gt
ltr gt
三人下了城楼，罗霄一脸诧异的问道。ltr gt
ltr gt
这可是立了大功，又不是做贼，何必急着开溜？ltr gt
ltr gt
以罗霄的性格，巴不得留在上头多露露脸。ltr gt
ltr gt
哪怕是低调的黄谦，也不能理解陆争的脑回路。ltr gt
ltr gt
不想出风头是好事，但这关系到大比排名啊。ltr gt
ltr gt
“战功定成绩，莫非你连大比都不在乎了？”ltr gt
ltr gt
黄谦抢前几步，拦住了陆争。ltr gt
ltr gt
“名次固然重要，小命更重要。”ltr gt
ltr gt
陆争淡淡道。ltr gt
ltr gt
“嗯？”ltr gt
ltr gt
听到这话，二人都是一脸匪夷所思的看着陆争。ltr gt
ltr gt
陆争这种狂妄的人，什么时候如此谨慎了？ltr gt
ltr gt
这还是他们认识陆争么？ltr gt
ltr gt
“你还在乎小命？”ltr gt
ltr gt
罗霄哭笑不得。ltr gt
ltr gt
“准确的说，是你们的小命。”ltr gt
ltr gt
陆争又道。ltr gt
ltr gt
“这……”二人面面相觑。ltr gt
ltr gt
“我要是被盯上，你们脱得了干系么？”ltr gt
ltr gt
陆争摇了摇头，推开黄谦，慢慢走远了。ltr gt
ltr gt
他射杀飞天毛僵，此等功绩，又如何能够磨灭？ltr gt
ltr gt
待战役结束，自然少不了他的功劳。ltr gt
ltr gt
这功劳总是他的，逃不掉。ltr gt
ltr gt
现在大出风头，势必被人盯上。ltr gt
ltr gt
不怕贼抢，就怕贼惦记，这道理总是没错。ltr gt
ltr gt
事实上，陆争也不是怕，他就是不想连累人。ltr gt
ltr gt
在那群人眼中，黄谦、罗霄是陆争一个圈子的，自然也不会放过。ltr gt
ltr gt
现在拍拍屁股走人，至少黄谦和罗霄不会留下太多印象。ltr gt
ltr gt
可惜，他们不明白这个道理。ltr gt
ltr gt
夜幕降临。ltr gt
ltr gt
陆争等人休息下来。ltr gt
ltr gt
“陆师弟，现在全城人都在问，射杀飞天毛僵的英雄是谁，这个人应该是你吧？”ltr gt
ltr gt
秦岩和陆争一个房间，出于好奇，便问了问。ltr gt
ltr gt
“是我。”ltr gt
ltr gt
陆争点了点头，这不难猜。ltr gt
ltr gt
别人不一定知道是谁，但秦岩和他走得近，知根知底。ltr gt
ltr gt
“我一猜就知道是你，你现在怕是要被人盯上了。”ltr gt
ltr gt
秦岩愁眉不展。ltr gt
ltr gt
“被谁盯上？”ltr gt
ltr gt
陆争试探道。ltr gt
ltr gt
“你白天得罪的那群箭师，可都是箭神司空易的弟子。”ltr gt
ltr gt
秦岩又道。ltr gt
ltr gt
“你是说，司空易会针对我？”ltr gt
ltr gt
陆争反问。ltr gt
ltr gt
“有人推波助澜，说你的箭术，比司空易还厉害，这种谣言很可怕。”ltr gt
ltr gt
秦岩一脸担心的样子。ltr gt
ltr gt
“是吗？”ltr gt
ltr gt
陆争笑了笑。ltr gt
ltr gt
其实他想说，这算不上谣言，他的箭术本来就不是司空易能比的。ltr gt
ltr gt
除非，司空易也是一名三星念师。ltr gt
ltr gt
陆争的箭术，不仅融入了真气，还运用念力。ltr gt
ltr gt
念力能够千里锁魂，一旦锁定对手，根本逃脱不掉。ltr gt
ltr gt
司空易若是没有念力，根本无法和陆争相比。ltr gt
ltr gt
“司空易一向高傲，这话传到他耳朵里，又岂会无动于衷？”ltr gt
ltr gt
“不过，他镇守着黑水，就算要针对你，也不可能亲自赶来了。”ltr gt
ltr gt
秦岩自言自语道。ltr gt
ltr gt
“除了他还有谁？”ltr gt
ltr gt
陆争问道。ltr gt
ltr gt
秦岩轻巧的爬起床，四下打量了一阵。ltr gt
ltr gt
觉得没问题后，这才贴到陆争耳边，低声道“我白天多方打
(本章未完,请翻页)